אנו יודעים מעט מאוד על איך נשמעים אמריקאיים משמשים פעמיים הגיעו לצבא הישראלי. האם הם משמשים בעזה, וכיצד? האם הם זורמים לגדה המערבית? האם קיימת אפשרות שהם מגיעים לגדודים שהגיעו לשקול של המדינות המאוחדות בגלל הפרות זכויות אדם מועמדות?
כאשר ממשלת ביידן שולחת נשק לאוקראינה, היא מוציאה את המגפון. היא מודיעה על המשלוחים שלה ומשבחת את מאמציה "לתמוך בעם האוקראיני האמיץ בהגנת מדינתם", כפי שאמר מזכיר המדינה אנטוני בלינקן בחודש שעבר. הבית הלבן מדגיש את השקיפות בנוגע לעזרה שניתנת לאוקראינה, ואומר שהיא רוצה להיות ברורה כיצד "הכסף הזה נוצל".
זה סיפור אחר כשהיעד הוא ישראל. מספר פרטים דלים נודעים בעיתונות האמריקאית או הישראלית, אך בכלל, כאשר משלחים נשק לצה"ל, ממשלת ביידן נראית כאילו מעדיפה את קול השקט.
השקיפות בנוגע להעברות נשק רלוונטית במיוחד עכשיו שנשיא ביידן חתם על חוק סיוע זר ענקי בסכום של 95 מיליארד דולר, שאושר לאחר עיכובים ארוכים בבית הנבחרים. חבילה זו תשלם עבור מיליארדי דולרים של נשק שזורמים לאוקראינה, ישראל ולמדינות אחרות. מיד לאחר שהחוק הפך לחוק, הממשלה הוציאה הודעות חדשות על משלוחי נשק לאוקראינה, אך לא על העברות לישראל.
"אני חושב שהממשלה מבטיחה שהמילה מגיעה לקהילה הפרו-ישראלית שהדברים האלה הועברו אך לא רוצה להצית את הקהילה הלא פרו-ישראלית", אמר דניאל ק. קורצ'ר, שגריר אמריקאי לשעבר בישראל ובמצרים. "המילה מגיעה בכל מקרה, אך זו לא כותרת".
השקיפות היא דם החיים של דמוקרטיות. מאותה סיבה שהבית הלבן דואג להסביר כיצד הדולרים של המיסים נוצלים לתמיכה צבאית באוקראינה, הממשלה חייבת להיות פתוחה לאמריקאים בנוגע לנשק שנשלח לישראל, גם אם היא מוצאת את החשיפה לא נוחה מבחינה פוליטית.
